אך לפני שהם מחפשים מטפל (בהנחה כמובן שהם מעוניינים להשאיר את ההורה בית ולא להעביר אותו למקום טיפול חיצוני), הרי שיש צורך למצוא מקורות מימון לכך. כאן בדיוק נכנס הרעיון של קצבת סיעוד לגיל השלישי. מדובר על קצבה שמקבלים אנשים מבוגרים מביטוח לאומי, במטרה לעזור במימון עלויות העסקת מטפל סיעודי.

על מנת לקבל את הקצבה, יש להבין מה בדיוק הדרך, מה בדיוק התהליך שצריך לעבור מול המוסד לביטוח לאומי, איזה מסמכים צריך להגיש ומה צריך להוכיח, בשביל שאכן הבקשה תתקבל. חשוב להדגיש כאן, כל אזרח ישראלי ששילם ביטוח לאומי (כולם מחויבים לעשות כך כידוע), זכאי להגיש בקשה לקצבת סיעוד. הבקשה תיבחן בהתאם למצבו ואז תתקבל החלטה. זה בהתאם להחלטות שהתקבלו במשך השנים בכנסת ובממשלה וכן בהתאם למה שנקבע במסגרת חוק הסיעוד.

לפני שנסביר כיצד מגישים בקשה כזו, חשוב להבהיר כאן, לא מדובר בתהליך שמתרחש מהיום למחר. כמו כל הליך בירוקראטי אחר שאנחנו מכירים, זה יכול לקחת קצת זמן. לכן, חשוב להתחיל אותו כמה שיותר מהר וחשוב להיערך בהתאם, עד שהקצבה מתקבלת.

כיצד מקבלים קצבת סיעוד מביטוח לאומי

קצבת הסיעוד משולמת על פי רמות שונות, ישנן שש רמות בסך הכל. אלה נקבעו על ידי המוסד לביטוח לאומי ולמעשה הן אמורות להתאים למצבים שונים בהם נמצאים אותם קשישים שמגישים בקשה לקבלת קצבה. שכן יש אנשים במצב יותר טוב ויש כאלה שנמצאים במצב פחות טוב.

בעיקרון ההבדלים ברמות, קשורים לשעות הטיפול שכל אחד זכאי להן, בהתאם למצבו. כך שאם נניח מדובר על קשיש ברמה 4 הוא יקבל מימון עבור מספר שעות מסוימות, בעוד שקשיש ברמה 6 יקבל עבור כמות שעות גבוהה יותר.

כשניגשים להגיש בקשה, יש לבחון תנאי זכאות, יש לבדוק האם יש סיבות מיוחדות שהמוסד לביטוח לאומי צריך להתייחס אליהן (עולים חדשים, ניצולי שואה ומצבים אחרים), ומן הסתם, יש לספק את כל המידע הבריאותי על הקשיש. בצורה כזו, יהיה ניתן לבדוק האם הוא זכאי או לא.

צריך לומר, גם אם הוחלט שלא, הרי שניתן להגיש ערעור על ההחלטה, בכל מקרה אם יש החמרה במצב בריאותו, אפשר להגיש בקשה נוספת.

חשוב להדגיש עוד, שמלבד המסמכים, הרי שעל הקשיש לעבור בדיקת יכולת תפקוד ומבחנים שיוודאו אם אכן הוא זכאי או לא.

אין ספק שבדיקת קולונוסקופיה שייכת לקבוצה האחרונה של הבדיקות. הן לא נעימות בפני עצמן, וההכנה אליהן מאוד לא נעימה. מה שכן, כפי שניתן להניח, מדובר בבדיקה מאוד חשובה שאי אפשר לוותר עליה. במקרים מסוימים, אפילו צריך לעבור אותה מספר פעמים.

לפני שנסביר על ההכנה לבדיקה ומדוע היא לא נעימה, צריך להבין מה מהות הבדיקה וכיצד היא מתבצעת.

מה זו בדיקת קולונסקופיה ואיך היא מתבצעת

מדובר על בדיקה שמטרתה לבחון מה מתרחש במעי הגס עד למעי הדק, דרך הרקטום. הבדיקה מתבצעת באמצעות קולונוסקופ שמחודר דרך פי הטבעת. הקולונסקופ הוא מכשיר דק, דמוי צינור, שבו יש מצלמה זעירה, אשר מאפשרת לרופא לראות מה קורה באיברים הפנימיים.

אחד היתרונות של הבדיקה, היא לא רק מאפשרת לאבחן מחלות ומצבים, אלא במקרים מסוימים אפילו לטפל בהם. ,

הבדיקה נדרשת, כאשר המטופל חווה כאבים בטן עזים, דימום מפי הטבעת, שלשולים ועצירות ממושכים, ירידה חדה במשקל ללא סיבה נראית לעין, כמו כן, על מנת לאבחן סרטן במעי הגס וכן שמתקבלת תשובה חיובית בבדיקת דם סמוי.

כפי שניתן לראות מאופי הבדיקה, לא מדובר בחוויה נעימה, אף על פי, שחשוב להדגיש, הבדיקה היא קצרה, נמשכת סביב עשרים דקות, והמטופל מקבל טיפול אלחוש באזור וכן חומר הרגעה תוך ורידי באמצעות עירוי, כך שחוסר הנעימות מהבדיקה היא פחות משמעותית. ההכנה לעומת זאת, זה עניין אחר לגמרי.

איך מתכוננים לבדיקת קולונסקופיה

מאחר והמטרה היא לבדוק את המעי הגס עד המעי הדק, הרי שיש צורך שכל המקום יהיה נקי לגמרי, מרוקן באופן מלא. זה מחייב את המטופל לבצע התאמות, בין אם זה מבחינת תזונה ובין אם זה מבחינת תרופות ודברים אחרים.

לגבי תזונה, ההוראות של הרופאים יהיו כך: 72 שעות לפני הבדיקה, יש להימנע ממזון עשיר בסיבים, למשל פירות וירקות, לחם מלא, דייסה וכדומה. מותר לצרוך מזון עני בסיבים (למשל ביצים, דגים, תפוחי אדמה, ריבה ועוד), יש לשתות הרבה אך להימנע משתיית חלב ומשקאות חריפים.

24 שעות לפני הבדיקה, יש להפסיק לאכול אוכל מוצק, ויש לצרוך אך ורק מזון ומשקאות מנוזלים צלולים. חשוב שהמשקאות לא יכללו רק מים ויש להקפיד על כוס בשעה.

בנוסף, יש לקחת חומר משלשל, בצורה של כדור, תמיסה או אבק, מבחינת הכמויות, הרופא ינחה את המטופל. כאמור, יש גם לבצע התאמות נדרשות מבחינות נטילת תרופות לפני הבדיקה.